<h1>ראבי"ה סימן ר"ז</h1>
<h2>דף מט.</h2>
טומנין בשלחין ומטלטלין אותן, לא שנא דבעל הבית ולא שנא דאומן, דהילכתא כרבי יוסי. וכן פסק רב שרירא גאון. בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן, ודוקא בשלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין. [כיצד, הוא עושה נוטל את הכיסוי והן נופלות]. ורבינו תם האריך בספר הישר שלו, אך הפסק אשר בינותי מדבריו אכתוב. כללא דמילתא מניח ליטול בשבת, כגון כסוי, לדברי הכל (ש)לא גרע משוכח, דשכח מאי טעמא לא חשיב, דלא דחייה, כל שכן מחשב ליטלו בשבת דלא דחייה. אבל מניח סתם, לרבה בסיס לרב יוסף כסוי, בדבר הרגיל להיות כסוי, כגון אבן. אבל גיזין וכיוצא בהם אפילו על מנת ליטלן בשבת אסור לטלטלן ואין נעשין כסוי, דחשיב[י] ולא בטלו בכך. ודוקא נוטל את הכסוי, שהכסוי מגולה ועל ידו נוער המוקצה, על זה (אבל ליגע במוקצה) שנינו במשנה במה טומנין נוער את הכסוי והן נופלות, אבל ליגע במוקצה ולהסירו כגון שהיתה מכוסה כול[ה], אסור, כדתניא [בסוף פרק במה טומנין [נ"א ע"א] טמן וכיסה בדבר שאינו ניטל וכו'], אם אי אפשר בכוש ובכרכר, כרבי אלעזר בן תדאי. ועל דא פליג, בפרק כל הכלים [קכ"ג ע"א]. ורבה ורב יוסף קיימא לן הלכה כרבה לחומרא. וראיה לדבר בפרק נוטל אדם [את בנו], [קמ"ב ע"ב] ועל ההיא משנה פסק רב הכי וגבי מעות שעל הכר. ועוד ראיה לדבר מדאמרינן בשילהי כל הכלים [קכ"ו ע"ב] דר' יוחנן לא סבירא ליה כרבן שמעון בן גמליאל בחריות אלא כרבנן, וכן הלכה. ועוד דרב, דהילכתא כוותיה, (ד)אמר צריך לקשר. ולפיכך שנה פלוגתא דרב ושמואל ורב אסי בפרק במה טומנין [נ' ע"א] אחר פסק הלכה שפסק רבה בר חיננא קמיה דרב, לאשמעינן דלא סבר לה רב הכי. ורב, דהילכתא כוותיה באיסורא, ורבי יוחנן, דהילכתא כוותיה, ורבה, שהילכתא כוותיה לגבי דרב יוסף, קיימי בחדא שיטתא. ורב אסי גופיה פליג התם אדידיה, דאמר משמיה דר' יוחנן והוא שיש תורת כלי עליהם, [בשילהי בפרק כל הכלים] [קכ"ו ע"ב]. ומינה ילפינן כי בהנחה אינו עושה כלי אלא אם כן עשה בו מעשה, וכרבנן דפליגי עליה דרבן שמעון בן גמליאל. וכן פסק הלכה בידי באבן סיתות, כרבנן בחריות קישור, בעפר קרן זוית. וכן אני רגיל להורות, ובני ביתי יודעים. ולאפוקי מפירוש רבינו חננאל דפסק כרבן שמעון בן גמליאל, דודאי אין הלכה כן, אבל איהו אגב חורפיה לא עיין ביה אלא בפרק במה טומנין, ואם נתן לב בשילהי כל הכלים הוה הדר ביה. ואי משום אף אנן נמי תנינא דרב אשי, אי משום הא לא אריא, דההיא רבן שמעון בן גמליאל היא. ומדלא מקשה [לרב דע לך] כי כן הוא כמו שפירשתי.
